מחשוב ענן

מחשוב ענן (Cloud Computing) הוא פרדיגמה טכנולוגית שמאפשרת גישה אונליין למשאבים מחשוביים שונים, כגון שרתים, אחסון נתונים, רשתות, שירותים ואפליקציות. המשתמש אינו צריך לנהל פיזית את התשתיות המחשוביות האלה. 

שירותי מחשוב ענן ניתנים על ידי ספקי ענן, והמשתמשים יכולים לגשת אליהם דרך האינטרנט.

דוגמאות לשירותי ענן פופולריים כוללים שירותי אחסון כמו:  Google Drive וDropbox, 

פלטפורמות שירותי תשתית כמו - AWS (Amazon Web Services), Microsoft Azure, וGoogle Cloud Platform.

שירותים מבוססי תוכנה כמו Salesforce ו Office 365.

היתרונות המרכזיים של מחשוב ענן:

1. משאבים יכולים להיות מורחבים או מצומצמים בהתאם לצורכים של הארגון, מבלי להשקיע בתשתית פיזית. היכולת להגדיל או להקטין את המשאבים הנדרשים בהתאם לצרכים, בצורה מהירה ויעילה.
2. חיסכון בעלויות, שכן אין צורך בהשקעה גבוהה ברכישה ותחזוקה של ציוד מחשוב.
3. גישה למשאבים מכל מקום ובכל זמן, כל עוד יש חיבור לאינטרנט.
4. ספקי הענן נושאים באחריות לתחזוקה ועדכון של המערכות, מה שמפחית את הצורך בתחזוקה על ידי המשתמש.

היתרון המרכזי של שירותי מחשוב ענן הוא החסכון הכספי בעלויות

איך זה קורה ובמה זה בא לידי ביטוי בפועל?

1. בעל העסק אינו נדרש לקנות ציוד חומרה שמצריך לשלם עבור תחזוקת חשמל ומקום ואחסון של הציוד. הפחתה בעלויות תפעוליות: מחשוב ענן מאפשר לחסוך בעלויות תפעוליות, כגון עלויות רכישת ציוד, תחזוקה ותפעול.
2. בעל העסק חוסך מעצמו את ההוצאה הכספית עבור רכישת מוצרי תוכנה.
3. אין צורך לשלם לאנשי תמיכה טכנית בחברה. משמלים ריטיינר חודשי לספק שירותי המחשוב החיצוני שרכשת.
4. המשתמש בשירותי המחשוב מגדיר לספק את הרמת של הוצאות המחשוב שלו, ואת דרישות החומרה בהתאמה אישית לצרכים שלו. והוא לא משלם על מעבר לזה. 
5. מחשוב ענן מאפשר למשתמשים להגדיר את דרישות החומרה המתאימות לצרכים הנוכחיים שלהם. זה מאפשר להם לחסוך כסף על ידי שימוש רק במשאבים הדרושים להם. בנוסף, זה מאפשר להם להגיב במהירות לשינויים בביקוש, ללא צורך להשקיע סכומי כסף גדולים בציוד חדש. לדוגמה, עסק קטן עשוי להתחיל עם מעט משאבים בענן. ככל שהעסק גדל, העסק יכול להוסיף משאבים בהתאם לצורך. זה מאפשר לעסק לשמור על עלויות התפעול שלו נמוכות, גם כאשר העסק גדל.
6. מחשוב ענן מאפשר למשתמשים לגשת למערכות ללא תלות במיקומם הפיזי ובסוג יחידת הקצה. זה מאפשר למשתמשים לעבוד מכל מקום ובכל זמן. לדוגמה, עובד נייד יכול לגשת לקבצי העבודה שלו ולאפליקציות שלו מכל מחשב או מכשיר קצה אחר. זה מאפשר לעובד להישאר פרודוקטיבי גם כאשר הוא לא נמצא במשרד.
7. היא מאפשרת למשתמשים לבחור את התשתית התוכנה המתאימה ביותר לצרכים שלהם, ללא צורך בהשקעה בציוד או בתוכנות חדשים. לדוגמה, ארגון יכול לבחור להשתמש במערכת הפעלה שונה לשרתים שלו, בהתאם לצרכים הספציפיים שלו. ארגון אחר יכול לבחור להשתמש במגוון של בסיסי נתונים, בהתאם לסוגי הנתונים שהוא מאחסן.

מחשוב ענן מבוסס על יסודות מרכזיים:

מחשוב ענן מתבסס על מספר יסודות מרכזיים שמאפשרים את פונקציונליותו ואת היתרונות השונים שהוא מציע:

1. שירותים דרך האינטרנט: מחשוב ענן מאפשר גישה למשאבים מחשוביים (כמו שרתים, אחסון, יישומים ועוד) דרך האינטרנט, מבלי צורך בתשתית פיזית במקום העבודה או בארגון.
2. מודל תשלום לפי שימוש: התשלום עבור שירותי ענן מתבצע לרוב לפי שימוש אקטואלי, כלומר הלקוח משלם רק עבור המשאבים שהוא משתמש בהם.
3. שירותים מנוהלים: רוב התחזוקה והניהול של התשתיות המחשוביות נעשים על ידי הספק, כך שהלקוחות יכולים להתמקד בעסקיהם ולא בניהול תשתיות טכנולוגיות.
4. אבטחת מידע: ספקי ענן מציעים רמות אבטחה גבוהות, אשר כוללות הגנות מפני תקיפות סייבר, הצפנת נתונים, ומדיניות גיבוי ושחזור.
5. משתמשים מרובים: יכולת לתמוך במספר רב של משתמשים, כאשר כל אחד יכול לגשת למשאבים שונים לפי הצורך.
6. נגישות וגמישות: גישה למשאבים מכל מקום ובכל זמן, כל עוד יש חיבור לאינטרנט, תוך התאמה למגוון רחב של מכשירים.

היסודות הללו יוצרים את הבסיס לשורה ארוכה של שירותי ענן בתחומים שונים, מאחסון נתונים ועד פלטפורמות פיתוח תוכנה, ומאפשרים לארגונים ולפרטים להפיק את המירב מהטכנולוגיה המודרנית.

הסיכונים במחשוב ענן

הסיכונים העיקריים בשירותי מחשוב ענן נוגעים לאבטחה, אמינות, ורגולציה. ארגונים מפקידים את הנתונים והיישומים שלהם בידי ספק שירותי הענן. זה יוצר סיכון מוגבר לפריצות נתונים, התקפות סייבר, וגניבה.

• התלות באינטרנט ובספק היא אחת הטענות המרכזיות נגד מחשוב ענן. 

הטענה היא שבמקרה של תקלה, ארגון המשתמש עלול להיפגע קשות. אחד הטיעונים המרכזיים נגד מחשוב ענן הוא התלות באינטרנט ובספקים. כאשר מתרחשת תקלה הגורמת למרכז המחשבים של הספק להפסיק לתפקד או להפסקת התקשורת עם מרכז המחשבים שלו. במקרה זה, לצרכן אין דרך להתאושש מהכשל. בשנת 2008, התרחשו מספר אירועים שהפסיקו את פעילות מחשוב הענן בין ספקים למשך מספר שעות. ואירועים כאלה תלויים בספר האינטרנט ולא בארגון.

• פגיעה בפרטיות: 

חשיפת כמויות גדולות של מידע פרטי לספקי מחשוב ענן שעלולים לעשות בו שימוש לרעה. בנוסף לכך, דליפת מידע עקב ליקויי אבטחת מידע עלולה להוביל גם לחשיפת מידע.

• ניהול תשתיות ומערכות הנמצאות במוקדים חיצוניים הינו מורכב. לדוגמה, יש צורך לבטל מופע מחשב וירטואלי שהוצא משימוש בענן המחשוב של הספק, ולנטר את צריכת המשאבים של מופע מחשב וירטואלי בשימוש.
• ספקי מחשוב ענן צריכים לאמץ מודלים שונים לניהול הרישוי של מוצרי התוכנה והחומרה. המודל הנוכחי של יצרני תוכנה וחומרה מותאם לארגונים ולצרכנים בודדים. למודל הרישוי שייושם תהיה השפעה ישירה על עלויות הספקים ובכך בעקיפין גם על עלויות הצרכנים.

Cloud Computing: חדשנות טכנולוגית

מחשוב ענן (Cloud Computing) מעודד חדשנות במספר דרכים עיקריות:

1. מחשוב ענן מאפשר לארגונים להתאים את משאבי ה-IT שלהם לצרכים המשתנים בזמן אמת. מה שמקל על פיתוח והרחבת פרויקטים חדשים בלי להשקיע מראש בתשתיות יקרות.
2. הפחתת עלויות: השימוש במחשוב ענן מפחית את הצורך בהשקעות גדולות בתשתית פיזית. זה מאפשר לסטארטאפים ולחברות קטנות לפתח ולהציג פתרונות חדשניים בעלות נמוכה יחסית.
3. קישוריות ושיתוף פעולה: מחשוב ענן מספק אפשרויות שיתוף פעולה משופרות, כאשר צוותים מרחבי העולם יכולים לעבוד יחד על פרויקטים, לשתף משאבים ולגשת למידע בכל זמן ומכל מקום.
4. מהירות, זריזות וגמישות: מחשוב ענן מאפשר לארגונים להשיק מהר יותר מוצרים ושירותים חדשים. היכולת לפרוס ולבדוק אפליקציות במהירות מקדמת את החדשנות והתגובה המהירה לשוק.
5. ניתוח נתונים מתקדם: מחשוב ענן מספק את הכוח החישובי הדרוש לניתוח נתונים בקנה מידה גדול, מה שמאפשר לארגונים להבין טרנדים, לעקוב אחר התנהגות הלקוחות ולחדש בהתאם.
6. גישה לטכנולוגיות מתקדמות: מחשוב ענן מקל על גישה לטכנולוגיות חדשות כמו למידת מכונה, בינה מלאכותית וביג דאטה. זה מאפשר לחברות ליישם פתרונות חדשניים בלי צורך לבנות תשתית טכנולוגית מורכבת בעצמן.
7. אבטחת מידע ועמידה בסטנדרטים: מחשוב ענן מספק פתרונות אבטחת מידע מתקדמים ועמידה בסטנדרטים בינלאומיים. מה שמאפשר לארגונים להתמקד בחדשנות ופיתוח מבלי להיטרד בנושאים אלו.

בסך הכול, מחשוב ענן הוא כלי חזק לקידום חדשנות, מכיוון שהוא מספק גישה נוחה וגמישה למשאבים טכנולוגיים, מפחית סיכונים ועלויות, ומאפשר לארגונים להתמקד ביצירתיות ופיתוח מוצרים ושירותים חדשים.

אבטחת ענן (Cloud Security) בונה אמון בכמה דרכים עיקריות:

אבטחת ענן מייצרת בטחון ואמון על ידי הצגת רמת אבטחה גבוהה ואמינה, שמירה על פרטיות וסודיות הנתונים, והתמודדות מוצלחת עם איומים ואתגרים בתחום האבטחה. ככל שהאבטחה חזקה יותר ומשוכללת יותר, כך גדל האמון של הלקוחות בשירותי הענן.

• הגנה מרבית על נתונים: 

אבטחת ענן כוללת טכנולוגיות ומדיניות המגנות על נתונים מפני גניבה, חשיפה לא מורשית והשחתה. כאשר לקוחות יודעים שהנתונים שלהם מוגנים בצורה אמינה, הם יותר נוטים לסמוך על השירות.

• ציות לתקנות ולסטנדרטים: 

ספקי ענן רבים מבטיחים שהם עומדים בתקנות המחמירות ביותר, כמו GDPR, HIPAA ועוד. זה מראה ללקוחות שהם לוקחים ברצינות את פרטיות המידע והגנת הנתונים.

• אימות ובקרת גישה מחמירים: 

שיטות אימות חזקות, כמו אימות רב-גורמי (MFA), מבטיחות שרק משתמשים מורשים יכולים לגשת לנתונים. זה מגביר את האמון של המשתמשים בבטחון המערכת.

• הצפנת נתונים: 

הצפנת נתונים בשילוב עם נהלי אבטחת מידע מקיפים מבטיחה שהמידע נשמר בסודיות ולא נחשף לאנשים לא מורשים.

• אמצעי מניעה וגילוי של פריצות: 

מערכות אבטחה מתקדמות כוללות כלים לגילוי והתראה מוקדמת על פעילות חשודה, מה שמקטין את הסיכוי לפריצות אבטחה ומגביר את האמון במערכת.

• גיבוי ושחזור נתונים: 

יכולת השחזור של נתונים אחרי אירועים כמו תקלות חומרה, תוכנה או אסונות טבע מראה שהמידע אינו אבוד וכי העסקים יכולים להמשיך לפעול גם במקרה של אירוע חירום.

• שקיפות ודיווח: 

ספקי ענן שמספקים דיווחים על מצב הביטחון ונוהלים באופן שקוף מראים שהם נוקטים בגישה רצינית ואחראית לאבטחת המידע.

הענן הוא חיבור מוצלח של תהליכים עיסקיים:

מחשוב ענן משפר את היכולת של עסקים לחבר, לייעל ולאטום תהליכים עסקיים. מה שמסייע להם להיות יותר גמישים, חדשניים ותחרותיים בשוק העולמי.

מחשוב ענן מחבר תהליכים עסקיים בדרכים שונות, ובכך משפר את היעילות, הגמישות והחדשנות בארגונים:

1. מחשוב ענן מאפשר אינטגרציה של מערכות: לחבר בין מערכות שונות ואפליקציות עסקים, כגון CRM, ERP, ומערכות ניהול משאבי אנוש, דרך פלטפורמות ענן. זה מאפשר שיתוף נתונים ותהליכים בצורה חלקה ואפקטיבית.
2. מחשוב ענן מספק כלים לשיפור התקשורת ושיתוף פעולה: כמו עריכת מסמכים משותפת, וידאו קונפרנסים, ופורומים לדיון. מה שמאפשר לצוותים לעבוד ביחד ביעילות, גם אם הם מפוזרים גיאוגרפית.
3. מחשוב ענן מאפשר אוטומציה של תהליכים עסקיים: כמו ניהול הזמנות, חשבונאות, וניהול משאבים, מה שמפחית את הצורך בעבודה ידנית ומקטין את הסיכוי לשגיאות.
4. פלטפורמות ענן מאפשרות ניתוח נתונים ותובנות עסקיות: איסוף, אחסון וניתוח של כמויות גדולות של נתונים, מה שמסייע לחברות לקבל החלטות מבוססות נתונים ולגזור תובנות עסקיות.
5. ענן מאפשר גישה גישה מרחוק ומובייל למערכות ונתונים עסקיים מכל מקום ובכל זמן. דבר שמאפשר לעובדים לעבוד בגמישות, בין אם מהמשרד, מהבית או בנסיעות עסקיות.
6. מיקוד משאבים על פעילויות עסקיות מרכזיות: על ידי פתרון נושאי IT ותשתית טכנולוגית באמצעות שירותי ענן, ארגונים יכולים למקד יותר משאבים בפעילויות העסקיות המרכזיות שלהם.
7. הענן מציע גמישות בקנה מידה של משאבים טכנולוגיים: מה שמאפשר לחברות להתאים את עצמן לשינויים בעולם העסקי ולצמוח בקלות יותר.
8. מחשוב ענן מספק גישה לטכנולוגיות חדשות וחדשניות: כמו מלאכות בינה, למידת מכונה, ואנליטיקה מתקדמת, מה שמעודד חדשנות ופיתוח מוצרים ושירותים חדשים.

3 סוגים עיקריים של מחשוב ענן:  

Infrastructure as a Service (IaaS): 

ב-IaaS, הספקים מציעים תשתיות חישוביות כשירות, כולל שרתים וירטואליים, אחסון, רשתות, וכדומה. הלקוחות יכולים להשתמש במשאבים אלה על פי דרישה ולשלם רק עבור מה שהם משתמשים. דוגמאות לספקי IaaS כוללות Amazon Web Services (AWS), Microsoft Azure, ו-Google Cloud Platform (GCP).

IaaS, או Infrastructure as a Service, הוא מודל שירות בענן שבו התשתית החישובית – כמו שרתים, אחסון נתונים, רשתות, ומערכות הפעלה – מוצעת למשתמשים באופן וירטואלי דרך האינטרנט. במקום לרכוש ולתחזק את התשתית הפיזית באופן מקומי, חברות יכולות לשכור את המשאבים הדרושים להן מספק IaaS ולשלם על פי שימוש.

הנה כמה מהתכונות והיתרונות העיקריים של IaaS:

1. משתמשים יכולים להגדיל או להקטין את המשאבים החישוביים בהתאם לצרכיהם, מה שמאפשר גמישות רבה ותגובה מהירה לשינויים בדרישות העסק.
2. IaaS מאפשר לחברות לחסוך בהשקעות גדולות בתשתית פיזית ובתחזוקתה, כאשר הן משלמות רק עבור המשאבים שהן באמת משתמשות בהם.
3. משתמשי IaaS יכולים לבחור מיקום גיאוגרפי של השרתים שלהם, מה שיכול להועיל בשיפור ביצועים ובקיום דרישות תקנות נתונים.
4. משתמשים יכולים לגשת לטכנולוגיות חדשות ומתקדמות בקלות יותר, מכיוון שספקי IaaS מעדכנים באופן קבוע את הפלטפורמות שלהם.
5. רבים מספקי ה-IaaS מציעים רמות גבוהות של אבטחת מידע וגיבויים, כך שהלקוחות לא צריכים לדאוג לנושאים אלו.
6. דוגמאות לספקי IaaS מובילים כוללות Amazon Web Services (AWS), Microsoft Azure, ו-Google Cloud Platform (GCP). חברות משתמשות בשירותי IaaS למגוון רחב של מטרות, כולל הוספת קיבולת חישובית לצרכים זמניים, הפעלת אתרים ואפליקציות, אחסון נתונים, ועוד.

Platform as a Service (PaaS)

PaaS מספקת פלטפורמה וסביבה לפיתוח, בדיקה, פרסום וניהול אפליקציות תוכנה. היא כוללת את התשתית (כמו ב-IaaS) וכן כלים תוכנתיים, מערכות הפעלה, בסיסי נתונים, כלים לפיתוח, וכדומה. דוגמאות נפוצות כוללות Google App Engine, Microsoft Azure App Services, ו-Red Hat OpenShift.

PaaS, או Platform as a Service, הוא מודל שירות בענן שמספק למשתמשים פלטפורמה וירטואלית עליה הם יכולים לפתח, לבדוק, להפעיל ולנהל אפליקציות. בניגוד ל-IaaS, שבו המשתמשים מקבלים גישה לתשתית חישובית בסיסית (כמו שרתים ואחסון), PaaS מספק סביבה מוכנה לשימוש עם כלים ושירותים נלווים שמיועדים לפיתוח תוכנה.

הנה כמה מהמאפיינים והיתרונות העיקריים של PaaS:

1. סביבת פיתוח מקיפה: PaaS מספק כלים לפיתוח, בדיקה, והפצה של אפליקציות, כולל מערכות ניהול מסדי נתונים, סביבות פיתוח משולבות (IDEs), וכלים לניהול קוד.
2. מפתחים יכולים להשתמש ב - PaaS להרחיב או להקטין את המשאבים בהתאם לדרישות הפרויקט, מה שמאפשר גמישות רבה בעבודה.
3. התמקדות בפיתוח: מפתחים יכולים להתמקד בכתיבת קוד ופיתוח אפליקציות במקום להתעסק בנושאים טכניים כמו תחזוקת תשתית ואבטחה.
4. עלות השימוש ב-PaaS לעיתים נמוכה יותר מאשר בניית ותחזוקת תשתית פיתוח עצמאית.
5. אינטגרציה וסטנדרטיזציה: פלטפורמות PaaS נותנות למפתחים את היכולת לאחד ולסטנדרטייז את פיתוח האפליקציות, מה שיכול לשפר את תהליכי העבודה והתאימות.

• דוגמאות לספקי PaaS מובילים כוללות Google App Engine, Microsoft Azure, ו-Heroku. מפתחים רבים מעדיפים להשתמש ב-PaaS מכיוון שהוא מפשט את תהליך הפיתוח והדרך לשיקום של אפליקציות, מאפשר גישה קלה לכלים מתקדמים, ומספק סביבה נוחה וגמישה לעבודה.

Software as a Service (SaaS): 

ב-SaaS, התוכנה מוצעת כשירות באינטרנט, כאשר הלקוחות משתמשים בה דרך ממשק מבוסס דפדפן או אפליקציה ללא צורך להתקין או לתחזק תוכנה על השרתים שלהם. דוגמאות כוללות Google Workspace (לשעבר G Suite), Microsoft Office 365, ו-Salesforce.

כל אחד מסוגי השירותים הללו מציע יתרונות שונים ומתאים לצרכים שונים בתוך ארגון. IaaS מספקת גמישות רבה בקביעת התצורה וניהול התשתית, PaaS מאפשרת למפתחים להתמקד בפיתוח תוכנה בלי לדאוג לתשתית, ו-SaaS מאפשרת למשתמשים גישה קלה ונוחה לתוכנות מבלי להתעסק בתחזוקה טכנית.

SaaS, שמשמעותו Software as a Service (תוכנה כשירות), הוא מודל שבו תוכנות מוצעות ונגישות למשתמשים דרך האינטרנט. במקום לרכוש ולהתקין תוכנה על מחשבים או שרתים מקומיים, משתמשים ב-SaaS יכולים לגשת לתוכנה ולהשתמש בה דרך דפדפן אינטרנט או אפליקציות מבוססות ענן.

הנה כמה מאפיינים ויתרונות של SaaS:

1. נגישות מקוונת: התוכנה מאוחסנת בענן ונגישה מכל מקום ובכל זמן, כל עוד יש חיבור לאינטרנט.
2. עדכונים ותחזוקה: ספקי SaaS אחראים לעדכון ותחזוקת התוכנה, כך שהמשתמשים לא צריכים לדאוג לכך.
3. מודל מבוסס מנוי: בדרך כלל, SaaS מוצעת תמורת תשלום קבוע (חודשי או שנתי), מה שמאפשר גמישות בתקציב וחיסכון בעלויות רכישה ותחזוקה של תוכנה.
4. קלות בהטמעה ושימוש: מכיוון שאין צורך בהתקנה מקומית, השימוש ב-SaaS הוא לרוב מהיר ונטול צורך בתהליכים טכניים מורכבים.
5. חברות יכולות להתאים את השימוש ב-SaaS לצרכים המשתנים שלהן, להוסיף או להפחית משתמשים, ולהתאים את התכונות לצרכיהן.
6. אבטחה וגיבוי: ספקי SaaS לרוב מבטיחים רמות גבוהות של אבטחת נתונים וגיבויים קבועים.

דוגמאות נפוצות ל-SaaS כוללות Google Workspace, Microsoft Office 365, Salesforce (לניהול יחסי לקוחות), ו - Zoom (לווידאו קונפרנסים). SaaS הפך לאפשרות פופולרית בעולם העסקי, מכיוון שהוא מספק גישה נוחה לתוכנות מתקדמות ללא הצורך בהשקעה גבוהה בתשתית ותחזוקה.

איך עובדת צריכת הענן?

צריכת ענן (Cloud Consumption) מתייחסת לאופן בו חברות ואנשים משתמשים בשירותי ענן ומנהלים את השימוש שלהם. זהו תהליך שבו משתמשים גורפים משאבים ושירותים מהענן בהתאם לצרכיהם, ולעיתים משלמים עבורם באופן המבוסס על צריכה אקטואלית. כאן כמה מרכיבים חשובים של צריכת ענן:

1. מודל תשלום לפי שימוש: אחד היתרונות המרכזיים של צריכת ענן הוא היכולת לשלם רק עבור המשאבים שנצרכים. זה כולל, למשל, שעות שימוש בשרת, כמות האחסון שנמצא בשימוש, או כמות הנתונים שעברה דרך הרשת.
2. משתמשים יכולים להגדיל או להקטין את השימוש במשאבים בענן בקלות, בהתאם לדרישות העסקיות שלהם. זה מאפשר גמישות רבה ואפשרות להתאים את השירותים לצרכים משתנים.
3. ניהול עלויות: ניהול יעיל של צריכת ענן יכול לעזור לארגונים לשלוט על הוצאותיהם. כלים ומערכות ניהול ענן מאפשרים למשתמשים לצפות ולנתח את צריכת המשאבים ועלויותיהם.
4. אוטומציה ואופטימיזציה: מערכות ענן מודרניות מספקות כלים לאוטומציה ואופטימיזציה של משאבים, כגון יצירת סקריפטים להפעלה או כיבוי של שרתים בהתאם לצורך, והתאמת המשאבים לתפוקה אופטימלית.
5. אבטחה ותאימות: במהלך השימוש בשירותי ענן, יש לשים לב לאבטחת המידע ולתאימות לתקנות רלוונטיות. ספקי ענן רבים מציעים כלים מתקדמים לניהול אבטחה ופרטיות.
6. אנליטיקה ודוחות: מערכות ענן מספקות דוחות וניתוחים על השימוש במשאבים, מה שמאפשר למשתמשים להבין טוב יותר את דפוסי השימוש ולהתאים את המשאבים בהתאם.
7. גישה מרחוק וניידות: ענן מאפשר גישה למשאבים מכל מקום ובכל זמן, דבר שמעניק גמישות רבה לעבודה מרחוק וניידות לעובדים.

צריכת ענן היא חלק מרכזי באסטרטגיית ה -IT של רבים מהארגונים המודרניים, והיא משפיעה באופן משמעותי על יעילות, גמישות וחדשנות בסביבת העבודה העכשווית.

ארכיטקטורת מחשוב ענן

בתהליך נעשה שימוש בטכנולוגיית וירטואליזציה - באמצעותה הלקוח מקבל את השירות שלו בהתאם לצריכה שלו. העמלה נקבעת בהתאם לצריכת המשאבים של הלקוח. 

המשתמש יכול לבחור את תשתית התוכנה. כגון מערכת הפעלה ומסד נתונים לשימושו במרכז המחשבים של הספק. הארכיטקטורה כוללת גם לקוחות בתצורות דפדפן או יישומי מסוף המפעילים שירותים בענן המחשוב.

מודל דייר - יחיד

מודל שירות ענן ציבורי שבו הלקוח מקבל סביבה וירטואלית משלו, לא שיתוף עם לקוחות אחרים. הסביבה כוללת את כל המשאבים הדרושים לתפעול היישום של הלקוח. כגון חומרה, מערכת הפעלה, תוכנות ובסיסי נתונים. במודל זה מתאפשרת ללקוח שליטה מלאה על הסביבה שלו. כולל גמישות בשדרוגים ורמת שירותי האבטחת מידע.

מודל דייר-יחיד הוא בעל מספר יתרונות:

• כאשר הלקוח מקבל בלעדיות ושליטה, ואת כל המשאבים הדרושים לו ללא שיתוף עם לקוחות אחרים, הביצועים של היישום משתפרים. 
• יתרון נוסף, הוא אבטחת המידע הפרטי של בעל העסק. מודל דייר-יחיד מעניק סביבה וירטואלית ייעודית  לכל לקוח ובצורה הזאת הוא מבודד מהסביבות הוירטואליות של שאר הלקוחות. והסיכון לפריצות אבטחה קטן.
• הלקוח יכול לשדרג את הסביבה שלו בהתאם לצרכיו המשתנים, ללא צורך בהמתנה לעדכונים גורפים מצד ספק השירות.

אבל השירות טומן בחובו גם חסרונות:

החסרון הבולט הוא העלות של השירות. מדובר במודל שירות יקר מכיוון שהוא מודל דייר -יחיד, בלעדי ואינו שיתופי. העלות לא מתחלקת בין שאר הלקוחות. הנטל הכספי נופל כולו במלואו על הלקוח. והוא גם מודל מורכב יותר להטמעה ותחזוקה ממודל ריבוי דיירים. מודל דייר-יחיד מתאים ללקוחות שיש להם דרישות ספציפיות או רגישות לנושאי אבטחת מידע. לדוגמה, לקוחות עם יישומים רגולטוריים או יישומים המכילים מידע רגיש, עשויים להעדיף מודל דייר-יחיד. 

מודל ריבוי דיירים

ריבוי דיירים הוא מודל של שירותי ענן ציבורי בו מספר לקוחות משתמשים באותו סביבה וירטואלית. הסביבה כוללת את כל המשאבים הדרושים לתפעול היישומים של הלקוחות, כגון חומרה, מערכת הפעלה, תוכנות ובסיסי נתונים.

מודל ריבוי דיירים מתאים ללקוחות שאינם זקוקים לשליטה מלאה על הסביבה שלהם או שהם רגישים לעלויות. לדוגמה, לקוחות עם יישומים סטנדרטיים או יישומים שאינו מכילים מידע רגיש.

במודל ריבוי דיירים, לקוחות שונים חולקים את אותם משאבים פיזיים, אך היישומים שלהם מופרדים זה מזה מבחינה וירטואלית. הדבר מאפשר לחסוך בעלויות עבור ספק השירות, שיכול להציע את השירותים שלו במחיר נמוך יותר ממודל דייר-יחיד. 

מודל ריבוי-דיירים בדרך כלל זול יותר ממודל דייר-יחיד. ספק השירות יכול להוסיף או להסיר משאבים בהתאם לצרכים של לקוחותיו, ללא צורך בהשבתה או בהפרעה ללקוחות קיימים. והספק יכול להגדיל את קיבולת השירות שלו בקלות, ללא צורך בהשקעה בציוד חדש. 

אך קיים ישנו סיכון מוגבר לחדירות ופריצות אבטחה, מכיוון שלקוחות שונים חולקים את אותם משאבים. וגם ביצועי היישומים של הלקוחות עשויים להיפגע, בגלל השימוש במשאבים רבים.